توحيد طاقات نادر بين أعضاء كنيست من كل الكتل - للمطالبة بتأمين تمريضي جماهيري!

سنقدم في الأسبوع المقبل إقتراح قانون في هذا المجال للتصويت. الآن لم يعد هناك ذرائع للاستمرار في الإهمال والتقصير. إنضموا إلينا، شاركوا وطالبوا أيضا أنتمن - التأمين التمريضي الجماهيري الآن!

הודעה לעיתונות
משלבים ידיים למען ביטוח סיעוד ממלכתי

אחדות נדירה בכנסת בקרב כל מפלגות הבית: משלבים ידיים למען ביטוח סיעוד ממלכתי. זוהי חובתנו כלפי דור הוותיקים, אם לא נפעל עכשיו ענף הסיעוד כולו יתמוטט לקשישים שלנו על הראש 

במסיבת עיתונאים נדירה שהתקיימה היום לקחו חלק נציגים בכירים מכל מפלגות הכנסת. האחדות החריגה נולדה בעקבות שילוב זרועות של סיעות הכנסת במטרה לכונן ביטוח סיעוד ממלכתי בישראל.
חברי הכנסת שיזמו את הצעת החוק לביטוח סיעודי ממלכתי, מבקשים לחוקק את החוק באופן מידי תוך שימוש בחלק מעודפי המס האדירים שהצטברו בקופת המדינה.
מסיבת העיתונאים התקיימה על רקע המשבר החמור בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים והקטסטרופה הצפויה בחודש הבא עם פליטתם של כ-850 אלף ישראלים מפוליסות הסיעוד שלהם.
הצעת החוק, המבקשת להרחיב ולעגן את שירותי הסיעוד באשפוז ובקהילה בחוק כחלק אינטגראלי משירותי הסל הבסיסי בחוק בריאות ממלכתי, תוגש לוועדת השרים ביום א' הבא, 19.11.2017.
 

חברי הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), דב חנין (הרשימה המשותפת), רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), יואב קיש (הליכוד), טלי פלוסקוב (כולנו), יואב בן צור (ש"ס), מיכל רוזין (מרצ), אורי מקלב (יהדות התורה) וקארין אלהרר (יש עתיד) קיימו היום (א') מסיבת עיתונאים בבית העיתונאים בתל אביב, במהלכה הציגו חזית אחידה של כלל הסיעות בכנסת בדרישה לאימוץ החוק לביטוח סיעוד ממלכתי. המהלך מגיע על רקע המשבר החמור והקטסטרופה הצפויה בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים, כמו גם לאור העובדה כי עד כה לא קודמה רפורמה זו על ידי הממשלה למרות היותה חלק מההסכמים הקואליציוניים. חברי הכנסת היוזמים מצפים כי בזכות שיתוף הפעולה יוצא הדופן שהצליחו לרקום בשבועות האחרונים בין כלל סיעות הבית יצליחו לקדם את החוק תוך זמן קצר, או להביא לקידומו המהיר על ידי הממשלה. דרישה זו מגיעה גם על רקע המשבר החמור בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים המתרחש בימים אלו, בעקבותיו עלולים למצוא עצמם כ-850 אלף ישראלים נוספים (בנוסף ל-350 אלף מאז 2011 שכבר איבדו אותו) ללא ביטוח סיעודי עליו שילמו עשרות שנים לחברות הביטוח הפרטיות. כמו כן, גם הודעת הממשלה על עודפי המס האדירים בהיקף של כ-20 מיליארד שקל יוצרת קרקע פורייה להתנעת הרפורמה והאיצה את שיתוף הפעולה יוצא הדופן בין חברי הכנסת. 

במהלך מסיבת העיתונאים טענו חברי הכנסת כי "אנחנו עומדים בפני קטסטרופה; למרות עלויות הסיעוד האדירות וחרף העובדה שאוכלוסיית הקשישים היא מהעניות והחלשות בישראל, יש תלות גבוהה מדי בהון פרטי בתחום הסיעוד. כמעט מחצית מההוצאה הלאומית לסיעוד מגיעה מהכיס הפרטי של האזרחים והיא גבוהה פי 3 מההוצאה הפרטית הממוצעת לסיעוד במדינות ה-OECD; ומה עושים אלו שאין להם לשלם - 8-10 אלף שקל לעובד סיעוד בבית או להוציא 20 אלף שקל בחודש לבית אבות או לרכוש ביטוחים פרטיים באלפי שקלים? הם פשוט מתים מהר יותר ועל הדרך מרוקנים מאות אלפי שקלים ממשפחתם. כבר היום בנק ישראל קובע כי עבור קבוצה אדירה של קשישים הוצאות הטיפול גבוהות מאוד ביחס ליכולתם לממנו. הגידול במספר הקשישים ובעלות שירותי הסיעוד רק יחריף את המצב ואם לא נעשה משהו כל הענף יתמוטט לקשישים שלנו על הראש."

חברי הכנסת הוסיפו: "מדינת ישראל יצרה משוואה לא הוגנת - אתה משלם כל החיים ביטוח לאומי ומס בריאות, אבל אם נקלעת למצב סיעודי אתה צריך להסתדר לבד וזו פחות או יותר הבעיה שלך. לא תקבל עזרה בגלל מבחני תלות משפילים ומבחני הכנסה קשוחים- וגם אם תעבור אותם היקף הסיוע יהיה כל כך זעום שאפילו לא יספיק למחצית מההוצאה החודשית בפועל". לדברי חברי הכנסת: "המדינה נשענת באופן ציני על הידיעה שהמשפחה לא תזרוק את הקשיש לרחוב ולכן מעמיסה עליו ועל המשפחה עוד ועוד עלויות של תשלום שכר והוצאות לעובד הסיעוד, רכישת ציוד עזר, טיפולים רפואיים ותרופות וגם מביאה את קרובי המשפחה לחתוך באופן גס שעות וימי עבודה לטובת טיפול באדם הסיעודי (בהיקף מצטבר של כחצי מיליארד שקל בשנה) כתחליף למשענת הציבורית שלא קיימת". חברי הכנסת הוסיפו כי: "חוסר הרצון ליפול לנטל על המשפחה במצב סיעודי, כמו גם ההבנה הכואבת שהמדינה תנסה לברוח מאחריות- מביאה לתופעה של קניית ביטוחי סיעוד ובריאות מסחריים של חברות הביטוח מכל הבא ליד על ידי מי שיכול לעמוד בהוצאה (ע"פ דו"ח מחלקת המחקר של הכנסת זינקה בין השנים 2010-2016 רכישת ביטוחי הסיעוד המסחריים בכ-25%), וגם שם אין ערובה לכלום כשחברות הביטוח עושות מאמץ להתחמק מאחריות ולא לשלם ברגע האמת."

הח"כים היוזמים הסכימו כי "העודפים האדירים שהצטברו בקופת המדינה מייצרים הזדמנות היסטורית להסדר חדש בתחום הסיעוד ולשינוי גבולות הגזרה בין המדינה ובין השוק הפרטי (דרך הביטוחים המסחריים), כך שהמדינה תיטול על עצמה אחריות גדולה יותר בתחום הסיעוד האלמנטרי על ידי הרחבת רשת הביטחון, כך שביטוח סיעוד ממלכתי יהווה את רובד ההגנה הראשוני לכל תושבי המדינה. עם מיעוטו של הכסף אפשר להוציא את הרפורמה לדרך, וכוונתה המוצהרת של הממשלה ללכת להפחתה דרמטית במס הכנסה מייצרת כנגד הזדמנות להעלות באופן מזערי את מס הבריאות, כך שההעלאה כמעט ולא תורגש". חברי הכנסת הזכירו כי נתוני משרד הבריאות מצביעים על תמיכה עקבית של למעלה מ-90% מהציבור שמביע תמיכתו בהעלאת מס הבריאות בסדר גודל שכזה בתמורה לביטוח סיעוד ממלכתי. הם סיכמו ואמרו כי "מדובר בשיתוף פעולה פרלמנטרי חסר תקדים שכולל את כל המפלגות מאחר ומדובר בבעיה לאומית שפוגעת קשות בכלל האוכלוסייה במדינת ישראל".

עיקר הרפורמה המוצעת הוא הגדלת המימון הציבורי בענף הסיעוד, וזאת באמצעות תוספת של 0.75% למס הבריאות, אשר כנגדה יועמק ויורחב הכיסוי הציבורי. במסגרת הצעת החוק, יורחבו ויעוגנו שירותי הסיעוד באשפוז ובקהילה בחוק בריאות ממלכתית ויסופקו בקביעות כחלק אינטגרלי משירותי הסל הבסיסי. בתוך כך, היקף הסיוע לסיעודיים בביתם כמעט ויוכפל לאלה ברמת התלות הבינונית (25 ש"ש במקום 16 היום) וברמת תלות הגבוהה (40 במקום 18-22 היום) ויתאפשר  גם שימוש חופשי במרכזי היום והמיזמים התומכים הפזורים ברחבי הארץ. כמו כן, כדי לאפשר סיוע משמעותי יותר גם ברמת הסיעוד הנמוכה (הכוללת כיום 55% מהזכאים) תפוצל באופן תקדימי הרמה לשתי מדרגות כאשר החלק העליון יזכה ב-14 ש"ש (לעומת 9.75 היום) והחלק העליון ב- 5 ש"ש. 

באשפוז הסיעודי, תוגבל הדרישה להשתתפות עצמית כלפי המבוטח כשהרף המקסימלי יעמוד על 4,000 שקל במקום המצב כיום בו 30% מממנים עצמאית את הטיפול במוסד שעלותו כ-20 אלף שקל בחודש, ואלה הזוכים ל"קוד" (סבסוד) נדרשים להשתתפויות עצמיות גבוהות בגובה אלפי שקלים בשל מבחני הכנסה קשוחים ולא רלוונטיים (לבני המשפחה למשל). בנוסף לכך, ירוככו מאוד הקריטריונים לקבלת הסיוע: בין השאר, ישונה מבחן התלות כך שקושי בביצוע מלא של הפעולה במבחן ה-ADL יזכה בהכרה (לעומת היום- קושי בביצוע חלק מהותי מהפעולה) וכן יבוטלו מבחני התלות לבני 75 ומעלה ועבורם קביעת הזכאות תיעשה על ידי רופא קופ"ח. בנוסף, יבוטלו מבחני ההכנסה לבני משפחה הרחבה (מעבר לבני הזוג) ואצל הקשיש לא יובאו בחשבון הכנסותיו מקצבאות שונות.

הצעת הרפורמה כוללת גם מתווה להתייעלות ארגונית ושיפור של מבנה התמריצים של גופים הציבוריים, וזאת באמצעות צמצום מספר הגופים המעורבים, הבהרת תחומי האחריות ביניהם וריכוז האחריות לטיפול בקופות החולים. לפי המתווה המוצע, קופות החולים יהפכו להיות הכתובת המרכזית של האדם הסיעודי ויתפקדו כ-ONE STOP SHOP וכגורם האחראי על אספקת צרכי הסיעוד באשפוז ובקהילה (במישרין או כגורם מתאם, מבקר ומפקח על נותני שירותים מטעמה) וככתובת המרכזית שתהיה האחראית על ייעוץ וליווי אישי לכל מבוטח זכאי, לשם מיצוי כל זכויותיו הרפואיות והסוציאליות מול כל הגורמים לרבות לאחר שינוי במצבו הרפואי או הסוציאלי. הקופה, הן בגלל היכרותה את המטופל והן בשל נגישותה הגאוגרפית בקהילה, היא שתרכז את כלל השירותים לקשיש ולמשפחתו במקום להריצם בין גופים שונים. כיום, כפי שקובעים גם בנק ישראל ומשרד הבריאות, ריבוי הגורמים המטפלים בקשיש הסיעודי והבירוקרטיה הכרוכה בכך מהווים חסם ממשי לקבלת שירותים ולמימוש זכויות. בנוסף, חלוקת האחריות אינה ברורה וכוללת תמריצים בכיוונים לא נכונים (למשל, לגורמים שונים אין שום עניין במניעת הידרדרות מצבו של הקשיש כשהמשמעות היא מעבר לאחריות ולמימון גורמים אחרים). מאידך, ריכוז הטיפול והמענה המקצועי לאדם הסיעודי במקום אחד- יביא לפישוט תהליכים, לפיתוח מומחיות מקצועית ורצף טיפולי. 

לראשונה, ובדומה למדינות אחרות, יזכה גם בן המשפחה העיקרי המטפל בקשיש (שאינו בשכר) לששה ימי הבראה נוספים בשנה ולליווי מקצועי ורגשי ע"י קופת החולים.  

חברי הכנסת מובילים את הצעת חוק ביטוח סיעודי ממלכתי (תיקוני חקיקה), התשע"ח-2017, אשר תוגש לוועדת שרים ביום ראשון הבא, 19.11.2017, עליה חתומים כ- 80 חברי כנסת מכל סיעות הבית. 

במהלך מסיבת בעיתונאים אמר ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) כי "אלה האנשים שהקימו לנו במו ידיהם את המדינה וצו השעה הוא לעצור את ההפקרות ולכונן ביטוח סיעוד ממלכתי, אחרת ענף הסיעוד כולו יתמוטט להם וגם לצעירים בעתיד על הראש". עליו הוסיף ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שאמר כי "ברגעים הקשים ביותר, כשלאזרח הקטן אין את היכולת לדאוג לעצמו, המדינה חייבת לספק רשת ביטחון וביטוח סיעודי זה בדיוק המקום לכך, זה צודק, זה מוסרי וזה חייב לקרות." ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הוסיף: "על הממשלה לבצע מיד את החלטת מליאת הכנסת מחודש יוני להכליל את הביטוח הסיעודי בסל הבריאות הממלכתי. רק כך נסיים את ההפקרות וההפקרה, נחסוך לקשישים סבל ולציבור הרבה כסף". 

ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) ציין כי "הצעת החוק תסייע בראש ובראשונה לבני המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר". אליו הצטרף ח"כ יואב קיש (הליכוד) שאמר כי "כמעט מיליון איש ללא ביטוח סיעודי בינואר הקרוב זה משבר אך גם הזדמנות. באחריותנו אחת ולתמיד 'להפוך את הלימון ללימונדה' ולהקים מנגנון ביטוח סיעודי ממלכתי עכשיו וח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) שאמרה כי "ביטוח סיעוד ממלכתי הוא פתרון הכרחי לשמירת איכות חייהם של האזרחים הוותיקים ואם לא נעשה זאת, אנחנו עומדים בפני אחד המשברים החברתיים החמורים בחברה הישראלית". 

ח"כ יואב בן צור (ש"ס): "אני רואה בהצטרפות לקידום החקיקה בנושא ביטוח הסיעוד הממלכתי חובה ושליחות  מוסרית שלשמן יש לאגד ולאחד אנשים מכל סיעות הבית עד להשגת פתרונות ראויים לבני הגיל השלישי הסיעודיים. בע"ה נעשה ונצליח. ח"כ מיכל רוזין (מרצ) הוסיפה ואמרה כי "ההפרטה השיטתית של הביטוח הסיעודי, שולחת מאות אלפי קשישים וקשישות לסבל, השפלה, עוני וחוסר אונים מוחלט." ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) ציין ואמר כי "ודאי שחובתנו לתמוך ולעזור לכל חולה וחולה מהפן של אנושיות ומוסריות. המסר שלנו הוא המחויבות הקולקטיביות, הערכית והחברתית. לדאוג לאבותינו ולמבוגרים שביננו, אין דור הווה ועתיד בלי הדור הקודם" וח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) סיכמה ואמרה כי "ביטוח סיעודי ממלכתי זה צו השעה. אסור לנו לעמוד מנגד ולא לעשות דבר אל מול הצורך ההולך וגובר. לא מדובר בעניין פוליטי אלא בחייהם או מותם של אזרחים."

לפרטים נוספים: יריב צור שור, דובר לח"כ איציק שמולי, 052-5006669,   HYPERLINK "HYPERLINK%20%22mailto:[email protected]%[email protected]"HYPERLINK "mailto:[email protected]" HYPERLINK "HYPERLINK%20%22mailto:[email protected]%[email protected]"yariv@ HYPERLINK "HYPERLINK%20%22mailto:[email protected]%[email protected]"ishmuli. HYPERLINK "HYPERLINK%20%22mailto:[email protected]%[email protected]"com
עיקרי ההצעה בנקודות:
עיגון והרחבת שירותי הסיעוד בקהילה ובאשפוז כחלק מסל הבסיס במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בתמורה להעלאת 0.75% במס הבריאות.
הגדלת מעגל הזכאים על ידי: ביטול מבחן ההכנסות לקרובי משפחה שאינם הזכאי/ת ובן/בת הזוג, ריכוך מבחן ההכנסה לקשיש כך שלא יובאו בחשבון הכנסות מקצבאות, גמלאות ושכ"ד (להוציא ההפרש שבין ההכנסה של דירה מושכרת לבין תשלום דמי השכירות בה מתגורר הזכאי בפועל), ריכוך משמעותי של מבחן התלות של הביטוח הלאומי ע"י שימוש בהגדרה מיטיבה וביטול מוחלט של המבחן לבני 75 ומעלה.
הגדלת היקף הסיוע לזכאים: הכפלה של היקף הסיוע לסיעודיים ברמת תלות בינונית וגבוהה בקהילה (וכן שימוש חינם במרכזי היום לקשיש), פיצול רמת התלות הנמוכה שבה נמצאים מרבית הזכאים כיום במטרה לאפשר כיסוי הולם גם לסיעודיים בתחום העליון של רמת הסיוע הבסיסית, והגבלת הדרישה להשתתפות עצמית לסיעודיים במוסדות האשפוז.
תמיכה במשפחה: ליווי וסיוע רגשי ומקצועי שיינתן ע"י קופ"ח והענקת זכאות שנתית נוספת בת 6 ימים של דמי הבראה, ביטול מבחני ההכנסה למשפחה הרחבה. 
קופ"ח יוגדרו ככתובת המרכזית של האדם הסיעודי וכגורם האחראי על אספקת צרכי הסיעוד באשפוז ובקהילה, כגורם מתאם, מבקר ומפקח אחר נותני השירותים (לרבות עובדי סיעוד בקהילה) ועל מיצוי זכויותיו הרפואיות והסוציאליות בקופה ומול גופים אחרים.
שדרוג והרחבת מערך האשפוז הסיעודי: התקבולים הייעודים יעצרו את השחיקה המתמשכת באיכות ובזמינות תשתיות האשפוז הסיעודי, שסובל לאורך שנים מתת תקצוב חמור, ויאפשרו שיקום, הרחבה ושדרוג שלהם.

רקע: 
נכון לשנת 2015 ישנם כ- 226 אלף קשישים סיעודיים ברמות מוגבלות שונות המהווים כ-25% מבני 65+. הצפי הוא כי עד לשנת 2030 יגדל מספרם הסיעודיים על כ-350 אלף איש. לאור העובדה כי הסיעוד אינו נכלל בסל הבריאות הממלכתי- מגולגל למעשה עיקר הנטל על הקשיש ובני משפחתו כשהעלויות המצטברות הכרוכות בכך יכולות בקלות להגיע לכחצי מיליון שקלים, ויותר (לא כולל הוצאות מחיה, דיור, מזון וכו'), מה שמייצר איום כלכלי על משפחות רבות עד כדי קריסתן. ברמת המאקרו, ישנה תלות הולכת וגוברת בהון פרטי (דרך רכישת ביטוחים מסחריים מראש או/ו תשלום עצמי לטיפול סיעודי) כשמחצית מההוצאה הלאומית לסיעוד כבר ממומנת מהון פרטי- נתון בעייתי לאור העובדה שמדובר בשירות אלמנטרי לקבוצה שהיא אחת העניות בחברה- הקשישים (כ-23% מצויים מתחת לקו העוני וכ-28% נוספים חיים בסיכון לעוני).

לכן, במצב כיום רבים מתקשים לממן את הטיפול הסיעודי כשנזקקים רבים נמצאים לא זכאים לסיוע בגלל הכנסות המשפחה, וגם כאשר ישנו סיוע מאת הביטוח הלאומי גמלת הסיעוד היא מינימליסטית ולא מספקת ביחס לצורך. כך למשל, אדם ברמת סיעוד גבוהה בקהילה יזכה ל-18-22 שעות סיוע לשבוע מקסימום; מה עליו לעשות ביתר 146 שעות בשבוע? כתוצאה מכך, במרבית המקרים התוצאה היא שעיקר הנטל הכלכלי, בנוסף לזה הפיזי והרגשי, נופל על כתפי המשפחה שנאלצת לממן מכיסה מאות אלפי שקלים במצטבר. בנוסף לתשלום, בד"כ נדרש אחד או כמה מבני המשפחה לקצץ בימים ובשעות העבודה שלהם כדי להשלים את עבודת העובד הזר וכדי לצמצם את עלות העסקתו שנופלת על המשפחה. 
לפרטים נוספים: יריב צור שור, דובר לח"כ איציק שמולי, 052-5006669,   HYPERLINK "HYPERLINK%20%22mailto:[email protected]%[email protected]"HYPERLINK "mailto:[email protected]" HYPERLINK "HYPERLINK%20%22mailto:[email protected]%[email protected]"yariv@ HYPERLINK "HYPERLINK%20%22mailto:[email protected]%[email protected]"ishmuli. HYPERLINK "HYPERLINK%20%22mailto:[email protected]%[email protected]"com